עסקים שעוסקים בטכנולוגיה, בתעשייה, במחקר ופיתוח או בייצוא יכולים למצוא מסלול תמיכה ממשלתי שמתאים לפעילות שלהם. המטרה של התוכניות האלה ברורה: לעודד השקעה במו"פ, לקדם חדשנות, לחזק את התעשייה הישראלית, לעודד צמיחה ויצוא ולצמצם את הסיכון הכספי שכרוך בפיתוח מוצר, תהליך או שוק חדש.
בדיקת זכאות למענק היא לא רק שאלה של גיוס הון. היא נוגעת ישירות לתקציב של העסק, לתזרים המזומנים שלו, לתוכנית העבודה ולאופן שבו הוא רושם ומדווח על ההוצאות.
מה זו בעצם רשות החדשנות?
רשות החדשנות היא הגוף הממשלתי שמרכז את קידום החדשנות הטכנולוגית בישראל. היא מפעילה מסלולים שונים לשלבים שונים בחיי עסק – מרעיון ראשוני, דרך פיתוח מוצר, ועד צמיחה ושיווק.
המסלולים משתנים מעת לעת, כך שכדאי לבדוק בכל נקודת זמן מה בדיוק פתוח ומה תנאי הסף העדכניים.
נכון להיום קיימים, בין היתר, מסלולים לעסקי Pre-Seed, Seed ו-Round A, מסלולי קרן המו"פ, מסלולים לתעשייה מוטת ייצור ומסלולים לתשתיות מחקר ופיתוח.
למי זה בכלל רלוונטי?
תלוי במסלול הספציפי ובמאפייני העסק. אלה הסוגים שנתקלים הכי הרבה במסלולים האלה:
● עסקים שמעוניינים להתרחב לשווקים בינלאומיים ולהגדיל את פעילות הייצוא.
● עסקים ששוקלים שיתוף פעולה עם מוסד מחקר או גוף מחו"ל.
● עסקים תעשייתיים שמפתחים מוצר או תהליך ייצור חדש.
● עסקים שרוצים לבנות אב-טיפוס או לבצע ניסויים טכנולוגיים.
● עסקים שמעוניינים לפתח או לשפר תהליכי ייצור.
● עסקי הזנק בשלבי הקמה מוקדמים.
● עסקי טכנולוגיה עם פעילות מו"פ פעילה.
● עסקים בשלב צמיחה שרוצים להרחיב פעילות.
זה לא רק סטארט-אפים
השם "רשות החדשנות" נדבק בעיקר לעסקי סטארט-אפ, אבל המסלולים הרבה יותר רחבים.
יש מסלולים לעסקים תעשייתיים ולעסקים עם פעילות טכנולוגית קיימת. לדוגמה, מסלולי קרן מופ"ת מיועדים, בין היתר, לעסקי תעשייה מוטי ייצור או טכנולוגיה, וכוללים תמיכה בפיתוח מוצר, בתהליכי ייצור ובבדיקת היתכנות טכנו-כלכלית.
גם עסקים שרוצים להקים תשתיות מו"פ או אתרי הרצה יכולים למצוא מסלול מתאים.
המשמעות היא שעסק לא חייב להיות סטארט-אפ בתחילת דרכו כדי לבחון אפשרות לקבלת תמיכה. גם עסק ותיק שכבר מייצר, מוכר ומעסיק עובדים יכול להיות רלוונטי, אם הוא מבצע פעילות שעומדת בתנאי אחד מהמסלולים.
עסקי ייצור: תחום שהרבה בעלי עסקים מפספסים
אחד התחומים שפחות מזוהים עם מענקי חדשנות הוא התעשייה המסורתית והייצור – וזו בדיוק הבעיה, כי שם נמצא חלק ניכר מהתמיכה.
עסק יצרני שמפתח מוצר חדש, משפר תהליך ייצור, מטמיע טכנולוגיה חדשה או מפתח פתרון טכנולוגי שיכול לשפר משמעותית את פעילותו, עשוי להיות רלוונטי למסלולי תמיכה. במקרים מסוימים, התמיכה אינה מתמקדת רק בפיתוח המוצר עצמו אלא גם במעבר מפיתוח לייצור, בשיפור תהליכי ייצור ובהטמעת טכנולוגיות מתקדמות.
בפועל מדובר במגוון רחב של פעילויות: אוטומציה של קו ייצור, מעבר לטכנולוגיית ייצור מתקדמת, שיפור בקרת איכות, צמצום פחת בייצור, או פיתוח יכולת ייצור שלא הייתה קיימת בעסק קודם. מסלולי קרן מופ"ת נבנו בדיוק בשביל המקרים האלה – הם מיועדים לעסקי תעשייה מוטי ייצור או טכנולוגיה, וכוללים תמיכה בפיתוח מוצר, בתהליכי ייצור ובבדיקת היתכנות טכנו-כלכלית.
אם עסק משקיע סכומים משמעותיים בפיתוח תהליך ייצור חדש או בפתרון טכנולוגי חדש, לא כדאי להניח מראש ש"מענקים זה רק לסטארט-אפים". בהרבה מקרים בעלי עסקי ייצור פשוט לא בודקים את האפשרות הזו, כי הם לא מקשרים בין "מענק חדשנות" לבין קו הייצור שלהם. וזו בדיוק הטעות שכדאי להימנע ממנה.
יצוא: תמיכה שלא תמיד קושרים לרשות החדשנות
יצוא הוא כבר לא רק עניין של רשות החדשנות: קיימות תוכניות ממשלתיות נוספות שנועדו לסייע לעסקים ישראליים להתרחב לשווקים בינלאומיים ולהגדיל את פעילות הייצוא, והן פחות מוכרות מהמענקים ה"קלאסיים" של מו"פ.
אחת הדוגמאות המוכרות היא תוכנית "כסף חכם", המיועדת לעסקים שמשווקים לחו"ל או מעוניינים להתחיל לשווק מוצרים או שירותים בחו"ל. התוכנית יכולה לסייע במימון פעולות הקשורות לחדירה לשוק היעד, כגון ייעוץ שיווקי, מחקר שוק, פעילות שיווקית, תערוכות, הדגמות והתאמות הנדרשות לצורך הכניסה לשווקים בינלאומיים, בכפוף לתנאי התוכנית.
בשונה ממענקי מו"פ, כאן לא תמיד נדרש פיתוח טכנולוגי. עסק עם מוצר קיים ומכירות בישראל, שרוצה פשוט לפתוח ערוץ מכירה בחו"ל, יכול להיות מועמד מתאים. עסק שכבר יש לו מוצר מוכח ומכירות בישראל, אבל רוצה לפתוח שוק חדש בחו"ל, לא צריך לחשוב רק במונחים של "מענק מו"פ". ייתכן שהשאלה הנכונה היא דווקא האם קיימת תוכנית ממשלתית שיכולה לסייע במימון פעילות החדירה לשוק הבינלאומי.
"כסף חכם" היא לא תוכנית של רשות החדשנות – זו תוכנית סיוע ממשלתית נפרדת, בתחום קידום הייצוא. כשבוחנים את אפשרויות הסיוע לעסק, כדאי להסתכל על התמונה הממשלתית הרחבה, לא רק על מסלולי רשות החדשנות.
גם עסקים בצמיחה יכולים להיות רלוונטיים
הסיוע הממשלתי לא מסתיים בשלב הקמת העסק.
רשות החדשנות מפעילה גם מסלולים לעסקי טכנולוגיה בשלבי צמיחה. בחלק מהמסלולים המטרה היא לעזור לעסק להמשיך את פעילותו, להרחיב את המו"פ, או לגשר על תקופה שבה נדרשת השקעה נוספת לפני גיוס הון משמעותי.
המשמעות מבחינת בעל העסק פשוטה: לא נכון לבדוק מענקים רק כשמקימים סטארט-אפ. כדאי לבחון את האפשרויות גם כשהעסק כבר פעיל, מפתח מוצר חדש, משקיע בתהליך ייצור, מתרחב לשווקים חדשים, מגדיל יצוא, או נמצא בשלב צמיחה משמעותי.
מענקים רבים כדאי להגיש בסיוע רואה חשבון
לא כל בקשת מענק מחייבת ליווי של רואה חשבון, אבל במקרים רבים מדובר במהלך שיכול לחסוך טעויות ולשפר משמעותית את ההתנהלות מול הגוף הממשלתי.
הסיבה היא שהגשת בקשה למענק אינה מסתכמת במילוי טופס. במענקים רבים נדרש לבנות תקציב מפורט, להגדיר את הפעילות המאושרת, לסווג את ההוצאות, להציג נתונים כספיים ולוודא שהנתונים החשבונאיים תואמים את התוכנית שהעסק מבקש לבצע.
רואה החשבון שמכיר את העסק ואת הנהלת החשבונות שלו יכול לסייע כבר לפני ההגשה: לבחון את מבנה התקציב, לזהות אילו הוצאות עשויות להיות רלוונטיות, לוודא שהנתונים הכספיים מוצגים נכון, ולהיערך מראש לדרישות הדיווח שיגיעו אחרי אישור המענק.
במענקי מו"פ, למשל, יש משמעות לאופן שבו מתועדות הוצאות שכר, קבלני משנה, ציוד, חומרים, פחת והוצאות נוספות הקשורות לפרויקט. כאשר התשתית החשבונאית נבנית רק אחרי שהמענק אושר, עלולות להתעורר בעיות שקשה יותר לתקן בדיעבד. גם בתוכניות הקשורות לייצור, יצוא או פעילות בינלאומית, כדאי לבחון מראש את מבנה ההוצאות ואת אופן התיעוד שלהן.
לכן, כשמדובר במענק משמעותי או בתוכנית עם דרישות תקציביות וחשבונאיות מורכבות, כדאי לשקול לערב רואה חשבון כבר בשלב בדיקת ההתאמה והכנת הבקשה, ולא להמתין לשלב שבו צריך להגיש את הדוח הראשון.
איך בוחרים מסלול?
האתגר המרכזי הוא להתאים את המסלול למצב האמיתי של העסק, לא לחפש מענק שמתאים לתבנית קיימת. לכן עדיף לא להתחיל מ"איזה מענק אפשר לקבל", אלא משאלות בסיסיות יותר: מה העסק מפתח? באיזה שלב המוצר נמצא? מה היקף פעילות המו"פ בפועל? מה התקציב הנדרש? מדובר בפיתוח מוצר, בתהליך ייצור, בניסוי, במחקר או כבר בפעילות מסחור? האם העסק רוצה להתרחב לייצוא? מה מבנה הבעלות וההשקעות בעסק? יש כבר תוכנית תמיכה אחרת שרצה במקביל?
רק אחרי שהתמונה הזו ברורה כדאי לבדוק אילו מסלולים בכלל רלוונטיים ומה תנאי הסף שלהם.
התנאים משתנים – ולפעמים מהר
תוכניות רשות החדשנות ותוכניות הסיוע הממשלתיות אינן קפואות. תנאי המסלולים, סכומי המענקים, מועדי ההגשה ותנאי הזכאות – כל אלה יכולים להשתנות.
מתי להכניס את רואה החשבון לתמונה?
הרבה לפני הדיווח הכספי – ובמקרים רבים כבר בשלב בחינת המענק והגשת הבקשה.
כשמדובר במענק משמעותי, כדאי לערב את רואה החשבון כבר בשלב מוקדם. מעורבות כזו מאפשרת לבחון לא רק את ההיבטים החשבונאיים של המענק, אלא גם את הכדאיות הכלכלית ואת אופן ההתנהלות מול הגוף המממן. רואה החשבון יכול לסייע בבחינת התקציב, בהכנת הנתונים הכספיים, בזיהוי ובסיווג הוצאות רלוונטיות, בבניית מנגנון מעקב ובווידוא שהנהלת החשבונות ערוכה לדרישות התוכנית.
יש גם צד שני: מענקים שבהם ההתנהלות אחרי קבלת האישור מורכבת לא פחות מהגשת הבקשה עצמה. העסק נדרש לעקוב אחר ביצוע התקציב, לתעד הוצאות, להפריד בין פעילויות, להגיש דיווחים ולוודא שהפעילות בפועל תואמת את התוכנית שאושרה.
לכן, במענקים מורכבים או משמעותיים, ליווי של רואה חשבון כבר מהשלב הראשון יכול למנוע טעויות, לחסוך עבודה בדיעבד ולתת להנהלה תמונה ברורה יותר של המשמעות הכספית של קבלת המענק. המטרה היא לא רק "להשיג את המענק", אלא לוודא שהעסק יכול לנהל אותו נכון לאורך כל הדרך.
לא רק "כמה כסף אפשר לקבל"
אחת הטעויות הנפוצות היא לבחון תוכנית תמיכה רק לפי גובה המענק. אבל מענק ממשלתי הוא לא כסף ללא תנאים.
צריך לבדוק מהן ההוצאות המוכרות, מהן חובות הדיווח, האם נדרשת הפרדה חשבונאית, האם קיימות מגבלות על הפעילות או על השימוש בתוצרים, האם קיימת חובת תמלוגים או החזר, ומה ההשפעה על תזרים המזומנים ועל ההתנהלות הפיננסית של העסק.
השאלה הנכונה אינה רק "כמה כסף אפשר לקבל?", אלא "האם התוכנית מתאימה לעסק ולפעילות שלו, ומה המשמעות של קבלת התמיכה לאורך זמן?"
הצעד הבא
תוכניות רשות החדשנות ותוכניות הסיוע הממשלתיות יכולות להיות מקור מימון משמעותי להרבה יותר מסטארט-אפים: גם לעסק תעשייתי שמשדרג את קו הייצור שלו, גם לעסק שרוצה להתרחב לייצוא, וגם לעסק טכנולוגי בצמיחה.
מיצוי האפשרויות האלה דורש היערכות מראש: בחירת התוכנית הנכונה, בדיקת תנאי הזכאות, תכנון תקציבי, וניהול חשבונאי ובקרה לאורך כל התקופה, לא רק בזמן הגשת הדוח. עסק שעוסק בחדשנות, מו"פ, ייצור מתקדם או יצוא, עדיף שיבדוק את האפשרויות הקיימות לפני תחילת הפרויקט או ההשקעה, ולא כשהדיווח כבר על הפרק.
מאמר זה הינו אינפורמטיבי בלבד, ואין לראות בו כתחליף לייעוץ מקצועי.
מעוניינים לשפר את העסק שלכם באמצעות מגוון כלים נוספים?
צרו עמנו קשר עוד היום לתיאום פגישה (ZOOM).